מחלות דרכי העיכול

פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה במחלות המעי: מביולוגיה ועד לקליניקה

בסקירה זו, מתארים הכותבים את חשיבותן של הפרוביוטיקה והפרה-ביוטיקה כאמצעי לוויסות המיקרוביוטה במערכת העיכול, ובאתרים נוספים בגוף, ודנים בראיות המדעיות לגבי השפעותיהן הבריאותיות

כמוסות פרוביוטיקה (צילום: אילוסטרציה)

פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה הם שני כלים שמאפשרים "לנהל" את המיקרוביוטה לטובת שיפור בריאות המארח. השפעתם העיקרית היא על מערכת העיכול דרך המעי, אם כי נבחנת גם היתכנות להשפעה ישירה באתרים נוספים כמו חלל הפה, הנרתיק והעור.

במאמר זה, מתארים הכותבים את השפעות הפרוביוטיקה והפרה-ביוטיקה, שמקורם במעיים בבני אדם. בעשור האחרון המחקר על המיקרוביום במעי התגבר והצטבר, ומלווה בהתעניינות מוגברת בפרוביוטיקה ובפרה-ביוטיקה כאמצעי לוויסות ושיפור המיקרוביוטה במערכת העיכול.

בהתחשב בחשיבות הנושאים הללו לבריאות הציבור, נראה כי זה תזמון מתאים לחזור ולהדגיש את העובדות הקיימות בנוגע ליישום ולשימוש הקליני שלהם. בסקירה זו, דנים הכותבים בראיות המדעיות בענייני פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, כולל תובנות מכניסטיות לגבי השפעותיהן הבריאותיות.

לזני Lactobacillus,יBifidobacterium ו-Saccharomyces יש היסטוריה ארוכה של שימוש בטוח ויעיל כפרוביוטיקה, אך הזנים Roseburia spp,יAkkermansia spp,יPropionibacterium spp, ו-Faecalibacterium spp נראים מבטיחים. מבחינת פרה-ביוטיקה הגלוקנים (Glucans) והפרוקטנים (Fructans) מוכחים היטב, ובנוסף לכך, מתווספות עוד ועוד ראיות בדבר ההשפעות הפרה-ביוטיות של חומרים אחרים כגון: אוליגומרים של מנוז (Mannose), גלוקוז, קסילוז (Xylose), פקטין (Pectin), עמילן, חלב אנושי ופוליפנולים (Polyphenols).

מקור: 

Sanders M. A. et al. (2019) Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology 16, 605-616

נושאים קשורים:  מחלות דרכי העיכול,  מיקרוביום,  מיקרוביוטה,  טיפול בתזונה,  מחקרים
תגובות

בעניין הפא-ביוטיקה יש מקום להדגיש את המקום החשוב של צריכת סיבים תזונתיים שהוא מזון מועדף של החיידקים הטובים. אינני מבין מה מקומו של חלב אנושי בעניין, אולי ערכו חשוב בסמוך ללידה במטרה לבסס את המיקרוביום של התינוק ?