קופת חולים כללית הצליחה להפחית בכ-40% את מספר האנשים שאינם מגיעים לתור לרופא מבלי להודיע מראש וזאת הודות להפעלת מערך של העברת הודעות סמס ישירות לטלפונים הניידים של המבוטחים ובהן תזכורת למועד התור שנקבע. זאת, לצד שימוש בנוסח שציין כי אי ההגעה לתור מעכבת את הטיפול בחולים הנזקקים לכך. גישה זאת מתוך עקרונות "כלכלה התנהגותית" לוותה במחקר שערך מכון כללית מחקר בראשות פרופ' רן בליצר.
עוד בעניין דומה
ממצאי המחקר, שאותו הובילה עדי ברלינר הוצגו אתמול (ג') בכנס שנערך בתל אביב בשיתוף "דה מרקר", בנק הפועלים וחברת "קיימא לאבס".
"אחד האתגרים העיקריים של מערכות בריאות בעולם הוא איך גורמים למטופלים לעקוב אחרי המלצות הרופאים", אמר פרופ' בליצר. "אי נטילת תרופות כרוכה בתמותה מוגברת ומטופלים רבים יודעים זאת, אולם מוכרת התופעה של שחיקה בנטילת תרופות לאורך זמן. ההשלכות לכך על מחלת הסוכרת ידועות. לאורך זמן שיעור ההיענות של אנשים הנוטלים תרופות יורד ל-44% בלבד".
בעיה נוספת שציין פרופ' בליצר: "40% מהמטופלים לא מגיעים לתור לרופא שנקבע להם ואינם מודיעים על כך מראש. ההשלכות של מצב הזה חורגות מהעולם המנהלי-מערכתי".
לצורך בחינת הבעיה הזאת ובכלל זה כדי ליצור מסר מתאים לתיקון המצב, חבר מכון כללית למחקר לחברת קיימא של פרופ' דן אריאלי, מומחה בכלכלה התנהגותית. נקבעו נוסחים למסר שיתזכר מטופלים להגיע לביקור אצל הרופא כפי שנקבע. "ניסינו זאת תחילה על 7,000 איש", סיפר פרופ' בליצר, "לאחר מכן הרחבנו ל-161 אלף ובסוף הטמענו את הנוסחים החדשים בפעילות השוטפת של הקופה - ביותר מיליון איש".
פרופ' בליצר הדגיש כי השינוי היה בניסוח מחדש של התזכורות שמקבל המטופל בסמס על התור הקיים כדי להגביר את המוטיבציה שלו להגיע לתור או לבטל מראש. לשם כך נבדקו מספר נוסחים שונים, "שהניעו לפעולה מכיוון שונה, כדי לבדוק מה יותר מעודד הגעה".
התוצאות היו: ירידה של 33% באי ההגעה מול עלייה של 17% בביטול התור, מראש. "בשלב הבא, באמצעות שימוש ביכולות הבינה המלאכותית, נלמדו מאפיינים של כל ביקור אצל הרופא, כדי להתאים את המסר האפקטיבי ביותר לכל אדם באופן אישי. פתרון זה הפחית ב-6% נוספים את שיעור אי ההגעה לתור.
פרופ' בליצר אמר בכנס: "זה לא רק עצם המסר אלא איך אומרים אותו. המסר היעיל ביותר היה זה שניתן בהחלט להגדירו אותו כ'לחיצה בנקודה רגשית'. עיקרו: אי ההגעה לתור מעכבת את הטיפול בחולים שנזקקים לטיפול רפואי. גילינו שמה שעובד הכי טוב זה מה שמכנים 'ערבות הדדית'".
עם זאת הביאו החוקרים בחשבון כי מסר שיעבוד היטב בקבוצות אוכלוסיה מסוימות לא יהיה מתאים לקבוצות האחרות. לכן נרתמו היכולות הדיגיטליות שבידי קופת חולים כללית בתחום ה-Data כדי ליצור מסר פרסונלי. "היה ברור לנו שגם המסר הנכון מתיישן עם הזמן ולכן צריך מערכת לומדת שתעדכן אותו. זהו שילוב של יכולות בינה מלאכותית עם כללי הכלכלה ההתנהגותית", הסביר בליצר.
בין הנתונים שהוצגו מהמחקר הזה: בעוד שבעקבות נוסח ההודעה הסטנדרטית "יש לך תור בבית החולים (או לרופא מקצועי). צפייה בפרטי התור ולאישור/ ביטול לחץ על הקישור המצורף", שיעור האפקטיביות שנמדד במחקר היה 21.1%, הרי שהנוסח "אי הגעה ללא הודעה מראש מעכבת את הטיפול בחולים שנזקקים לעזרה רפואית" הביא להפחת של 33% באי ההגעה ביחס לנוסח הסטנדרטי הנ"ל. נוסח יותר אישי, כמו "היי, כאן (שם של רופא או גורם אחר מבית החולים או המרפאה המקצועית), רציתי להזכיר לך את התור שקבענו. מחכים לראותך במרפאה", הביא לכך ששיעור אי ההגעה היה 18.2% והקיטון באי הגעה ביחס לנוסח הסטנדרטי עלה ב-13%.
נוסחים אחרים שנבדקו היו "הצטרך למאבק הלאומי לקיצור תורים וספר לנו אם בכוונתך להגיע לתור שקבעת"; "מרבית המטופלים במרפאה שלנו דואגים לאשר את הגעתם מראש" וכן "בני המשפחה שלך ישמחו לדעת שאתה דואג למצבך הבריאותי".
לדיווח נוסף – ליחצו כאן