עלייה של יותר מפי שניים במספר חולי שעלת נרשמה השנה בישראל, לעומת שנה קודמת, כאשר באזורים מסוימים בארץ מספרם עלה כדי פי שלושה ובמקומות מסוימים אף יותר משיעור זה. כך עולה מדו"ח חדש של אגף האפידמיולוגיה במשרד הבריאות שהופץ בשבוע שעבר לרופאי המחוזות והנפות של המשרד וכן למנהלים הרפואיים של קופות החולים.
עוד בעניין דומה
בדו"ח צוין כי בתחלואת השעלת קיימת מחזוריות ולא רק בישראל אלא במדינות רבות אחרות, לרבות ארה"ב. עם זאת, השיעור שנרשם השנה בארץ הוא שיא של השנים האחרונות. בין יתר ההערכות לסיבה לכך: שינוי באלימות שמפגין החיידק מחולל המחלה בשנים האחרונות, עמידות לחיסון וגם עלייה בסרבני חיסונים, ממש כמו שמוסברת ההחמרה במקרי החצבת שנרשמה אשתקד. מה שמעורר תהייה היא העובדה שבקרב החולים השנה היו גם כאלה שלמעשה היו מחוסנים באופן מלא למחלה ובכל זאת נדבקו.
לפי הנתונים שהופיעו בדו"ח, עד 1 בדצמבר השנה נתקבלו דיווחים על 1,565 מקרי שעלת בישראל לעומת 729 בלבד בשנה שעברה. השיעור הגבוה ביותר של חולים – בירושלים, 454 מקרים לעומת 189 בלבד ב-2018. במחוז תל אביב - 261 (190 ב-2018), בנפת רמלה - 244 (65), בפתח תקווה - 238 (76), בנתניה - 108 (39) ובחיפה - 77 (40) מקרי שעלת. לעומת זאת, מספר מקרי השעלת הקטן ביותר הוא בנצרת – אחד בלבד, לעומת שני מקרים בשנה שעברה, באשקלון - חמישה (לעומת שבעה מקרים ב-2018), ברחובות חמישה מקרים (לעומת 26 ב-2018) ובאזור כנרת - 11 (23).
בקבוצת הגיל של עד 11 חודשים חלו השנה בשעלת 198 תינוקות (86 בשנה הקודמת), בגילאי שנה עד ארבע שנים – 221 (90 ב-2018), בגילאי חמש עד תשע שנים חלו 359 (149), בגילאי עשר עד 14 חלו 220 (78). בקרב בני 44-15 חלו השנה 312 לעומת 164 בשנה הקודמת. גם בקרב בני 65 ומעלה נרשמה עלייה ניכרת במקרי שעלת השנה – 177 לעומת 58 בשנה הקודמת.
אגב, שנת השיא בתחלואת פעוטות בני שנה עד ארבע שנים היתה 2015 וחודש השיא שנה בתחלואה היה יולי – 228 מקרים.
הדו"ח ציין כי מספר החולים בקרב הלא מחוסנים היה השנה 238 ובקרב אלה שחוסנו באופן חלקי – 46. אבל 488 לפי הדו"ח חלו למרות שחוסנו באופן מלא. עם זאת לגבי 132, לא ידוע אם חוסנו או לא ולגבי 661 מקרים אין בכלל דיווח בהקשר זה.
הדו"ח נועד לעדכן את ההנחיות לרופאים כיצד לנהוג בכל מקרה של חשד לשעלת ולאחר אבחון. נגד החיידק מחולל המחלה אין תרופה והאנטיביוטיקה הנרשמת לחולה נועדה למנוע התפשטותו לסביבה והדבקת אנשים אחרים. המניעה היחידה היא חיסון במועד והוא ניתן בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, בכיתה א', בכיתה ח' ולנשים בהריון בין השבוע ה-27 ל-36. כיום ההמלצה היא גם שכל מבוגר מעל גיל 18 יתחסן לפחות פעם נוספת אחת במהלך החיים.
הדו"ח ציין כי 46.6% מהחולים השנה – זכרים, 93.7% יהודים, רק 2.9% מהחברה הערבית ולגבי 3.4% אין שיוך ללאום. 866 מהחולים – 56.6% - אובחנו בבדיקות סרולוגיות ו-26 על פי בדיקות מולקולריות, 637 מהחולים – 41.7% - אובחנו על פי התסמינים הקליניים. רק 31 מהחולין נזקקו לאשפוז (ב-2018 אושפזו 28). 66 מהמאושפזים היו תינוקות מתחת לגיל שנה. הפטירה האחרונה משעלת בישראל התרחשה ב-2016: היה זה תינוק שלא חוסן.
במסגרת ההנחיות העדכניות לרופאים הדגישה ד"ר אמיליה אניס, מנהלת אגף האפידמיולוגיה במשרד הבריאות החתומה על הדו"ח, כי בהקשר לחיסונים לתלמידים בבית הספר, יש לתעדף מתן חיסון לתלמידי כיתה ב' נגד טטנוס, דיפתריה, שעלת, פוליו (IPV) ושפעת לפני מתן החיסון נגד שפעת לכיתות ג' וד'. על רופא המחוז להחליט על תיעדוף בתי הספר על פי התחלואה המקומית במחוז. כמו כן לעניין מתן החיסון נגד שעלת לעובדי בריאות, יש להקפיד במיוחד על המטפלים בתינוקות וחשוב לדווח על חולים מאובחנים בזמן אמת לצד הקפדה על דיווח של מצב החיסון לגבי כל חולה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
