היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH) היא הפרעה גנטית שכיחה יחסית המערבת את מטבוליזם הליפופרוטאינים, ובכך מובילה לטרשת עורקים מוקדמת. החל משלביה המוקדמים של המחלה ניתן לכמת את טרשת העורקים בדפנות העורקים הפריפריים הגדולים, וכן להעריך את התקדמותה, באמצעות מדידות על-קול (אולטרסאונד) של עובי הגלימה הפנימית והאמצעית (IMT: intima-media thickness) של כלי הדם.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת 'Journal of Clinical Lipidology', החוקרים תיארו את ההבדלים ב-IMT בקרב חולי HF אשר קיבלו טיפול למחלתם לעומת אלו אשר לא קיבלו טיפול זה, ובהשוואה לנבדקי ביקורת ללא המחלה בקרב טווח גילאים רחב.
החוקרים ערכו חיפוש ספרות שיטתי באמצעות מסדי הנתונים MEDLINE,יEMBASE ו-Trials.gov אחר מחקרים שעסקו ב-IMT בקרב חולי HF ונבדקי ביקורת, אשר פורסמו עד לחודש אפריל 2020. בעקבות החיפוש עלו 558 מאמרים, ומתוכם נכללו 42 (המקיפים 6,143 משתתפים).
תוצאות המטה-האנליזה הראו כי ההפרש הממוצע (רווח בר-סמך של 95%) בין חולי ה-FH לעומת הביקורת היה 0.11 (רווח בר-סמך של 95% 0.06-0.15) מילימטרים ב-IMT של עורק התרדמה (קרוטיד) (p<0.001), ו-0.47 (0.19-0.74) מילימטרים ב-IMT של עורק הירך (p <0.001).
בנוסף, נמצא כי ההפרש הממוצע ב-IMT של עורק התרדמה היה קטן יותר (רווח בר-סמך של 95%) בהשוואה בין חולי ה-FH אשר קיבלו טיפול ובין נבדקי הביקורת: 0.05 (0.03-0.08) מילימטרים (p <0.001). לעומת זאת, ההפרש הממוצע בין חולי FH אשר לא קיבלו טיפול ובין נבדקי הביקורת היה 0.12 (0.03-0.21) מילימטרים (p=0.009).
בציון כנגד גיל (plotted against age), ההפרש הממוצע (רווח בר-סמך של 95%) של ה-IMT בעורק התרדמה בין חולי ה-FH לבין נבדקי הביקורת עלה ב-0.0018 (-0.0007-0.0042) מילימטרים/ שנה. עלייה זו הייתה קטנה יותר בקרב חולי FH אשר טופלו לעומת אלו שלא טופלו, בהשוואה לביקורת [0.0023 (0.0021 עד 0.0025) מילימטרים /שנה, לעומת 0.0104 (0.0100-0.0108) מילימטרים/ שנה, בהתאמה].
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על כך שהתחלה מוקדמת של טיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית, והשגת יעדים טיפוליים, עשויה לסייע בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי אליו מטופלים אלו חשופים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
