שר הבריאות בוסו: "מערכת הבריאות היתה הראשונה שהתעשתה"

"אחרי המלחמה, ההסתכלות של המדינה על מערכת הבריאות חייבת לעלות מדרגה. אני לא מוכן להישאר במצב שאזרח ישראלי מחכה 4-3 חודשים לבדיקת MRI, מדובר בשאלה של חיים ומוות. קיצור התורים יעמוד בראש סדר העדיפויות שלי אחרי המלחמה, ועוד אחרי שכולם מבינים שאי אפשר להפריד את הבריאות מהביטחון", כך מצוטט שר הבריאות אוריאל בוסו בראיון הבוקר (ג') לרן רזניק בישראל היום. השר ציין כי יש צורך בתוספת תקציבית של כ־20 מיליארד שקל כדי להשוות את התקצוב הממשלתי-ציבורי בישראל לזה המקובל במדינות המערב.

על מינויו לשר הבריאות במקומו של השר משה ארבל הוא שמע חמישה ימים לאחר הטבח, כשאריה דרעי התקשר אליו ואמר לו שמועצת חכמי התורה החליטה למנותו. זאת, לאחר שהיה במשך כשנה יו"ר ועדת הבריאות בכנסת. על הטענות כי מינויו בזמן מלחמה לתפקיד הדורש זמן הסתגלות עלול לפגוע במערכת הבריאות, אומר בוסו: "למדתי את מערכת הבריאות כשהייתי ראש ועדת הבריאות בכנסת והכרתי את כל עולם המושגים".

על תפקודה של מערכת הבריאות, שהשר היה עד לו בעשרות ביקורים שערך בימים האחרונים בבתי החולים, אמר: "מערכת הבריאות היתה הראשונה שהתעשתה. בכל התרגולים שעשו בבתי החולים עד פרוץ המלחמה, ההערכות הכי קשות דיברו על תרחיש של 200-150 פצועים שיגיעו בבת אחת לחדר המיון. בפועל, באותה שבת שחורה הגיעו לבית החולים סורוקה 700 פצועים ביום אחד, מספר שהלך וגדל. כל זה התנהל כשלרבים מאנשי הצוות הרפואי והסיעודי היו בני משפחה או חברים שנרצחו, נחטפו או נפצעו במלחמה".

עוד ציין כי "מגיפת הקורונה לימדה את מערכת הבריאות לעבור במהירות משגרה לחירום, ואת הניסיון הזה יישמו הצוותים הרפואיים בצורה יוצאת מן הכלל מיד עם תחילת מתקפת הטרור, בטיפול באלפי פצועים ובהיערכות להתרחבות המלחמה. במאבק בקורונה הוכיחה מערכת הבריאות בישראל יכולות יוצאות דופן וזכתה לשבחים ברחבי העולם, והניסיון הזה סייע עכשיו להתמודד עם כמות פצועים שלא נחזתה גם בתרחישים הכי קיצוניים שהיו במערכת הבריאות הישראלית", אמר השר בוסו.

השר התייחס למוכנות והיערכות בתי החולים לטפל באירועים רבי נפגעים עם המיגון הקיים. לדבריו, "אנחנו ערוכים לפינוי בתי חולים בצפון למרכז הארץ במקרה הצורך, ונערכים לתרחישים הקשים הקיימים במערכת הביטחון בהמשך המלחמה. אנחנו עובדים עכשיו על מיגון מהיר של חלק מהמחלקות שעוד לא ממוגנות. העלות הכוללת של מיגון מלא של כל בתי החולים בארץ היא כארבעה מיליארד שקל".

בראיון התייחס השר בוסו גם למערך בריאות הנפש ואמר כי זהו "אירוע בריאות הנפש הכי גדול וחמור בתולדות המדינה. משברים נפשיים לא פוקדים רק את מי שהיו ביישובי עוטף עזה ומשפחותיהם, אלא גם אזרחים ישראלים רבים שלא חוו על בשרם את הזוועות. כולנו בחרדה מסוימת, כולנו עכשיו בטראומה".

על מנת לנסות להתמודד עם סוגיית בריאות הנפש יזם משרד הבריאות תכניות ובין השאר, לדברי השר: "משרד הבריאות מתכוון לנסות לאתר בעצמו באופן יזום, לראשונה, את מי שזקוקים לעזרה ולליווי נפשי. יש גם תכנית של האגף לבריאות הנפש להכניס לעבודה כ׳תומך נפשי׳ אלפי מטפלים בעלי תואר ראשון בתחומי פסיכולוגיה ובריאות הנפש, שייתנו מענה בקופות החולים". לדבריו, גם בתחום השיקום משרד הבריאות מתכנן לספק מאות מיטות שיקום חדשות בפריסה ארצית.